כולנו יודעים, אבל מעדיפים להכחיש ולשתוק
לדחוק לפינה את אותן המחשבות הטורדניות
אלה הרגעים האחרונים, דקותינו האחרונות
ואז מגיעים לנקודה
כשכל אחד אומר לעצמו
מפה והלאה זו דרך חדשה
מי יודע מה יהיה
העיקר שלא נשכח את מה שהיה
צועדים לעבר הלא נודע
עם אינספור פחדים וחרדה
וכשהעתיד מעורפל
נותר לנו רק להתרכז בהווה
לנסות לנצור כל רגע
מאותם הרגעים האחרונים
הבודדים, ביחד
כמו שאולי לא נהיה יותר
צביטות של עצב
הולכות ובאות
נוגעות לא נוגעות
משתלבות עם דמעות
זיכרונות שיישארו תמיד
וחלקם יתפוגגו עם הזמן
שיעבור ויחלוף וישנה
את הכל
אז ממשיכה ללכת
בשביל האבנים האקראיות
ובכל אבן זיכרון ישן
ובכל אבן זיכרון חדש
שיהיה במה להיזכר
שיהיה במה לחיות
עבר, הווה, עתיד
מילים פשוטות
שמקבלות משמעות עצומה
ברגעים כאלה
שכולנו יודעים, אבל מעדיפים להכחיש
ולשתוק.
הכל עומד להשתנות. |
