אני עומדת לידך, ורואה את אור הירח משתקף בנהר.
מסביבנו הכול שקט, רק הלבבות שלנו מפריעים לשקט.
כוכב נופל, אך אני לא מבקשת משאלה, כי היא כבר התגשמה - אני
כאן, איתך.
אני מסתכלת לתוך עיניך הבוהקות ורואה בהן את השתקפותי, ואני לא
יודעת למה, אבל זולגת לי דמעה, אך אתה מעלים אותה בנשיקה.
בנשיקה אחת שלך אתה יכול לגרום לשמש להפסיק לחמם, לכוכבים
להפסיק לזהור, אך אתה החלטת להפסיק את דמעותיי.
אני נצמדת אליך יותר, כדי למנוע מחלום זה להיגמר.
אני רוצה לחלום לעד. לשקוע בתרדמת מתוקה ולעולם לא להיות רחוקה
ממך. לא רוצה להתעורר לתוך עולם שבו אתה לא נמצא.
שום דבר לא יפריד בנינו, לא המציאות ודמיון ולא החיים והמוות.
הלבבות שלנו קשורים בקשר האהבה הנצחי אשר מאחד אותנו לעד.
בלעדיך אני פרח קמל, אשר כה זקוק לך - אתה המים שלי. החיים
שלי.
החלום לא נגמר, אתה עדיין כאן לידי. איתי. אוחז אותי. אוהב
אותי.
עוד מעט עולה השחר, וגם אצלך  אני רואה דימעה. זאת שעת
הפרידה.
השמיים נצבעים בשלל צבעים מרהיבים, והשמש זורחת.
זולגת לי דימעה...
אני כבר לא איתך...