הקוצים שלך עוד דוקרים בי לפעמים,
בלילה אני מתעוררת עם חיוך בין המצעים.
העיניים הטובות ההן מצליחות לחדור לי לזכרון לפעמים.
תמיד אמרתי שיש לך עיניים טובות, לפעמים.
לפעמים הייתי רואה בהן דרכך, ראיתי את הנפש שלי בתוכך.
הרכבת לא עצרה, היא חזרה לעוד סיבוב,
ואנחנו התעקשנו לעלות עליה שוב.
לפעמים אני תוהה אם היינו עושים את זה גם היום...
היינו עושים, לא?
תמיד אמרת שמהסוג שלנו זה לנצח,
אבל כנראה שבסוף לא הצלחנו לנצח...
ולפעמים אני חושבת שלא ניצחנו הכל.
אתה שקוע בנסתר שבי, אוהב מה שגלוי,

היינו חוזרים על זה שוב?
מה אם רק בך זה היה תלוי...