כשהייתי קטנה היו לי מלא תלתלים על הראש, קופצים בחוסר סבלנות.
כאלה שמתקרזלים לכל הכיוונים, שובבים, חומים ורכים.
אמא שלי שנאה תלתלים כי תמיד היא היתה אוהבת שהכל מסודר.
אז במקום הראש המבולגן היו מכסחים לי את השיער.
קצוץ קצוץ, כמו שיער של בנים. כמו הבנים של אמא, שהם אחים שלי
והם הכי טובים.
ואני- גם אני הייתי הבן של אמא. הייתי בן-בת, ככה שאוכל לספק
את כל הצדדים. כי שנאתי להחליט לאיזה צד ותמיד אהבתי שהכל
מאוזן, כמו שאמא אוהבת שהכל מסודר. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.