במה את עוסקת רוב הזמן?
אני מוזיקאית, מופיעה בכל העולם עם הלהקה שלי. כל יום אני
נמצאת בבית ומלחינה שירים חדשים. לפעמים אני עושה גם דברים של
רגיעה ומנוחה, כדי להחזיר לעצמי אנרגיה. חוץ מזה אני מלמדת
ילדים גיטרה ופיתוח קול, ואני גם מתעסקת ברפואה אלטרנטיבית
כהשלמת הכנסה.

איפה את גרה? עם מי? מה יש בבית?
אני גרה בבית בכפר קרוב לתל אביב, ככה שאוכל כל יום להגיע עם
הקטנוע להופעות ולפגישות חשובות. אני גרה עם חברי לחיים, אדם,
ועם הבן הקטן שלנו, עומר. יש כאן גם הרבה בעלי חיים שמסתובבים,
עזים, תרנגולים, כלבים, חתולים... ויש לי אולפן הקלטות בתוך
הבית שבו אני מארחת חברים טובים שמנגנים אתי.

למה לא התחתנת עם אדם?
אני לא מאמינה בחיי הנישואין. עוד מצעירותי האמנתי שמוסד
הנישואין מת, ושאין ליחסים בתוך נישואין משמעות אמיתית. בני
הזוג צריכים להיות מסוגלים לחיות ביחד בלי המחויבות הזאת שכופה
עליהם להיות מכווצים בתוך הקשר.

אז מה בעצם קורה עם אדם? היחסים שלכם פתוחים? יש בגידות? איזה
מין יחסים יש לכם?
מערכת היחסים שלנו שונה ממה שצפוי. אומנם מבחינת ההתקיימות
שלנו ביום יום כמובן שיש צורך לדאוג למטלות בבית, לגדל את עומר
היפה שלנו, זאת אחריות לבית שלשנינו יש. אבל לשנינו יש את
ההבנה שכל אחד מאיתנו חי מסלול שונה ונפרד של חיים, וכל אחד
מאיתנו מתקדם לאט לאט מבחינה רוחנית ובמצבים קשים אנחנו נמצאים
שם האחד בשביל השנייה. יש גם לי וגם לו נקודות שבהם אנחנו
צריכים את התמיכה ההדדית, ויש פעמים ששנינו נותנים חופש האחד
לשנייה, מתרחקים מהבית וחוזרים.

איזה נקודות קשות יש? היו לכם מריבות על הנושאים האלה?
הייתה התמודדות עם הפחד סביב המחלה שהייתה לעומר כשהוא נולד.
היה חשש שהוא יגדל עם מחלת כבד, אבל הצלחתי בעזרת הדברים
שלמדתי ברפואה האלטרנטיבית לרפא אותו. אז במשך התקופה הזאת של
בתי חולים ודאגות סביב עומר, גם לי וגם לאדם היו פחדים שעומר
עלול למות, ושנינו עדיין היינו צריכים להתקדם עם החיים - אני
עם ההופעות שלי והוא עם עסקי הנדל"ן שלו. זה דרש משנינו הרבה
סבלנות, הקשבה, הרבה כוחות נפשיים, והיו לפעמים מריבות, אבל
מריבות מאוד פשוטות - בלי צעקות או השלכות. פשוט ראינו מה כל
אחד מאיתנו רוצה, ואיך אפשר ששנינו נקבל את המיטב מהסיטואציה
הזאת.

את לא מפחדת שאדם יבגוד בך?
לא. אחרי כל מה שעברנו ביחד, ואפילו לפני כל הדברים שקרו,
ידעתי שתמיד אוכל לסמוך עליו שהוא יהיה שם בשבילי. ואני לא ממש
קוראת בגידה לאותו המונח הישן שנהוג להשתמש בו. אם הוא מרגיש
צורך עז לשכב עם מישהי אחרת, הוא יודע שאין לי בעיה עם זה, כל
עוד הוא מגן על עצמו, דואג שהבחורה השנייה לא תיכנס להיריון
ואסור לו לבזבז עליה כספים. בקיצור, אסור לו לעשות משהו שעלול
לפגוע בשלמות הבית המשותף שלנו. אותו הדבר לגביי. גם לי, אם
ארצה, יש את החופש למצוא לי גבר אחר ותוך כדי היחסים אתו לשמור
על שלמות הבית. והכול מלווה בכנות. אין סודות. הוא יודע על איך
שבא לי למשל על הגיטריסט שלי, לפעמים, אז כחלק מהיחסים שלנו זה
בסדר בעיניו שאלך על זה.

את קוראת למה שיש ביניכם אהבה?
בהחלט. שנינו כל הזמן מאוהבים. העניין הזה של אנשים אחרים מעבר
ליחסים שיש לי ולו, רק ממריץ ומכניס אנרגיה לתוך הקשר שלנו.
שנינו יודעים שיש לנו יתרונות וחסרונות, אבל אני מקבלת אותו
בשלמותו כגבר, עם כל החשקים שלו ועם כל מה שהוא, וכך הוא מקבל
אותי כאישה שלמה. אלה יחסים מאוד רגועים, למרות שיש מי שיחשוב
שזה רק מתכון לבריחה של שנינו מאחריות. שנינו יודעים שבכל רגע
שנרצה אנחנו יכולים לקחת את התיק וללכת. ויצא לי וגם לו לעשות
את זה. ותמיד חזרנו, כי אנחנו כל כך אוהבים את החיים שיש לנו
ביחד, שפשוט חבל לנו לוותר על זה. לעומת אנשים אחרים שמתחתנים
והולכים עם מסכות מזויפות כל היום ומשקרים גם לעצמם, אנחנו
נותנים לאמת להתקיים.  

איך הגעת לנקודה הזאת בחייך, כמוזיקאית - היו לך מכשולים
שהתגברת עליהם?
כן. זה לא היה לי קל להגיע לעמדה הזאת שאני נמצאת בה. אדם תמך
מאוד בצמיחה שלי כזמרת, כלכלית ונפשית, ואני מאוד אוהבת אותו
על זה. למשל, היה לי חוזה דפוק מול מנהל הלהקה השלישי שלי,
שעשה לנו צרות. היחסים עם המנהל הזה שאבו ממני הרבה כוחות,
והייתי צריכה עזרה משפטית וכספית כדי לצאת מהחוזה, להעיף את
המנהל האידיוט הזה ולקחת מישהו יותר הגיוני. אדם עזר לי לשמור
על איזון, על מחשבה בהירה בתוך המשבר. בסוף מצאנו ביחד מנהל
חדש שהביא אותי מאוד רחוק קדימה. עד היום אני עם אותו המנהל.

מה התחביבים שלך היום?
אני עדיין, כמו מאז ומתמיד, אוהבת לבשל, ולפעמים בטלוויזיה
מזמינים אותי להגיש תוכניות בישול. אני עדיין טבעונית, כבר 16
שנה, ומאז אותם ימים שבהם רק לחלק קטן באוכלוסיה הייתה מודעות
להתאכזרות כלפי בעלי החיים - הכול השתנה. יש רק כמה קבוצות
קטנות במדינה שעדיין מתעקשות על אכילת בשר, אבל זאת כבר לא
תעשייה משגשגת של רצח. אני יכולה לומר בגאווה, שלי כאומנית היה
חלק במהפכה האיטית הזאת, על ידי המסרים שהעברתי לקהל במשך
השנים. אז התוכניות שלי מציגות בישול טבעוני מגוון ושווה לכל
נפש. תארי לך. ומעבר לזה, אני עושה המון ספורט, שומרת על
הגזרה, וזה בעיקר טיולים ארוכים מאוד ברגל ומשחקים שאני משחקת
עם עומר בני.

מה היית רוצה לשפר בעצמך?
זאת שאלה קשה. אני מניחה שהייתי רוצה להיות אימא יותר טובה לבן
שלי. כל ההופעות שאני הולכת להופיע בהן, הנסיעות הארוכות,
העסקים שלי ושל אדם, גוזלים לנו הרבה מזמן האיכות עם עומר.
יכול להיות שאני סתם יורדת על עצמי, כי בסך הכול אני מעבירה עם
עומר הרבה מאוד מהשעות שלי, אבל זה אף פעם לא נראה לי מספיק.
הייתי רוצה להיות בתוך כל רגע מחייו, להיות שם בשבילו בכל פעם
שיזדקק לי. דווקא יכול מאוד להיות שזה לטובה שאני נותנת לו
חופש ממני. כשהוא צריך אותי הוא יודע לפנות אליי, הממזר הקטן
הזה. כל כך אני אוהבת אותו שאעשה בשבילו הכול, אבל אני לא רוצה
לכפות עליו כלום. אני מאוד מקווה שאני באמת אימא טובה בשבילו
ושהוא לא יגדל עם התסביכים שאני גדלתי אתם.

לאן היית רוצה להתקדם?
יש לי עוד כמה פרויקטים בשרוול, כמו הסרט שאני מתחילה להכין לו
פסקול. מעבר לזה, בעוד חודשיים יוצא האלבום החמישי שלי, וסביבו
יהיה סיבוב הופעות נוסף. ההתקדמות היא לא משהו שאני רוצה לתכנן
מראש. אני לא יודעת מתי המוות יבוא. אני פשוט מעדיפה לזרום עם
מה שקורה לי בחיים, כמובן מתוך ארגון והרגלים טובים, אבל לא
לחשוב כל הזמן על מה יהיה בעתיד.

מה מפחיד אותך הכי הרבה היום?
שאשכח מי אני באמת. בחיים האלה של פרסום כלל עולמי, ביקורות,
קהל, מעריצים ושונאים, תמיד יש את התחושה הזאת שהייתה קיימת
אצלי בתחילת הדרך, שאני חייבת למצוא חן בעיני כולם, שלא כדאי
לי לעצבן אנשים. ותאמיני לי, עצבנתי הרבה מאוד אנשים עם האמת
הפנימית שלי. אנשים לא מבינים שיש לי את הזכות להיות מי שאני.
וזה בסדר גמור. גם את השונאים הכי גדולים שלי אני מקבלת באהבה,
כי הם המחיר על להיות אמיתית עם עצמי. מחיר שאני נהנית לשלם.

מה היית אומרת לשיר של לפני 15 שנה מהיום, אילו היית יכולה?
וואו... אני הייתי אז בת 22... ממש אז התחלתי את הדרך אחרי
שעזבתי את לימודי המשפטים. אז שיר יקירתי... ראית את מה שעשית
עם לימודי המשפטים? ככה תעשי כל חייך, עם כל דבר שלא מתאים לך.
תשחררי. את לא חייבת כלום לאף אחד. תהיי אמיתית עם עצמך. אל
תסכימי לעולם ללבוש מסכות, אלא אם כן אלא מסכות של משחק
בתיאטרון. מעבר לזה, פשוט לא. ואל תחשבי על העתיד. תחיי בעכשיו
שלך והכול כבר יבוא אליך. הדברים הנכונים תמיד יגיעו אליך בין
אם תרצי ובין אם לא. אל תתנגדי ואל תדחפי. תרפי.