|
בשאול קמיי
ירתחו דמיי
שנאת אדם
והלב שלא נדם.
שנאת אדם
אוחזת כוחו
מתשת ימיו
מכלה דמיו.
שנאת אדם
אש תמיד
לא תנוח
כאש ממפוח.
אהבת אדם
מי מנוחות
ציווי הלוחות
כפרח אדמדם
ונהר חמלה
שלא תם.
9-7 |
|
|
אם השנאה היתה
פרח, והיתה
מגיעה סופת
הוריקן, או
טורנדו, או
טייפון, היה
הפרח נשאר
במקומו ואף חלק
ממנו לא היה זז
בכניעה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.