עוד קט לישון אלך ואשר אעבור ללא גופך,
האל עדי בעוז רצוני עד מה בקרבתך.
לחוש את גופך לנשק ללקק פטמותייך,
לעבור על כל אברייך לחדור אל תוך.
לחוש מבוך להירדם להפסיק לחשוב עלייך.
כאן מימך אני נפרד, ללא העט אהיה לבד,
ובלי יכולת לשתפך, באשר עובר כאן אהובך.
בקרב הזה אהיה בודד, למרות שטוב אותו סולד,
לי אינו נותן מנוח, ואין לי אפשרות לנוח.
כוחות אותם צריך לצבור אתם על זמן אוכל לגבור...
כאן אומר לך זו תודה שלא נתת לי המנוחה.
בכל קרבות שבחיי כמנציח ללא דווי,
אך בקרב הזה לי כלל גם לא מפריע,
שדמותך תבוא אלי ואותי תכריע.
הו יקירת חיי אותך כל כך אוהב;
יקירת חיי גופי אותך דואב...
מתוך: מכתבי תשוקה
24.12.92
|
