בתוך קופסאות קטנות מסדר זכרונות
מסמן בפתקאות להבדיל בטעויות
תמיד חשבתי מאז שהגעתי למעוני
שאי אפשר לראות מה קורה בצד השני
עכשיו שאני למעלה הכל נראה ברור
הצד השני זה כאן רואים את תהליך כל הסיפור
האש כבר הייתה כאן כילתה את הכל
רק המים שהביאו נשארו ספוגים בחול
ושוב אדם הולך לבד בפעם השישית
חמישים מקומות היו לו ורק בחירה אחת אישית
הכל על עמודים ובכל זאת מתפורר
ואני לתומי מסיק שכמה מילים יעשו אותי משורר
אין פואטיקה רק טקטיקה של המילה האמיתית
אם אדם זועק בחברה מצטיירת תמונה נשית
זו תבנית הסתכלות שהחדירו בלידתי
כתוב להזהר ובכל זאת מתקרב
רוצה לטעום את הכאב, לא עוזב