אני מסתכלת לך בעיניים האדומות,
באישונים המורחבים,
כמה עייפים אנחנו,
כמה לילות כבר לא ישנו?

המגע של היד המחוררת שלך,
שכבר מזמן אבד לה הרגש, מעביר בי צמרמורת.
היד שלך... זוכר איך פעם היית מלטף אותי?
ועכשיו גם היד שלי איבדה את הרגש,
והיא מוטלת חסרת חשק לתנועה -
כמוני, על המיטה המרקיבה הזאת.

בתנוחה עוברית אני בוכה ומתביישת,
מתפללת שאף אחד לא יראה אותי ככה...
אמא, כמה הייתי רוצה שתהיי פה עכשיו,
ותטפלי בי כמו פעם.
אוי כמה היית מתאכזבת,
תמיד אמרת שהוא לא בשבילי.
אמא... אם רק היית שוכבת לידי ונותנת נשיקות על הפצעים.
וגם על אלה שבפנים...

עיניים אדומות,
אישונים מורחבים,
היד המחוררת -
חסרת רגש,
מוטלת,
כמוני,
על מיטה נרקבת...
בתנוחה עוברית.
אמא.