הן פותחות את היום בשירה,
בשירה שמחה.
דואגות להעיר את כולם
שכולם ייהנו.

אבל הם לא שמים לב.
הם חושבים על דברים אחרים כעת
מה ללבוש,
מה לחבוש.

הן פותחות את היום בשירה,
בזמרה מתוקה.
דואגות להזכיר שכבר בוקר,
והנה עוד יום חדש.

אבל הם לא שמים לב.
הם חושבים מה השעה
אני אפספס את האוטובוס,
אני אאחר לעבודה.

הן פותחות את היום ביופי,
בקסם עדין.
טעמו הצלול של הבוקר
כמה שהוא מדהים.

אבל הם לא שמים לב.
כולם מעצבנים.
הבוס כועס,
החבר לוחץ,
היום כולם נגדי.

ויום אחד קמתי
ועיניי ראו אור,
שירת הציפורים לא נשמעה
והבנתי שזה הסוף.