אשכב דומם,
אניח להן
להתרוצץ,
בראשי הכואב
בליבי הדואב,
הן לא מרפות,
אשכב דומם.
לא תאסוף את שבריי,
אין תקווה מעשית,
מציאות גורלית
אכזרית.
יירד על ברכיו
ירח נוגה,
מכסיף תוגתי.
הנני,
מייחלת ליום חדש?
שוב השמש תזרע
בגני הנעול,
כדורי אש לוהטים
דמדומי זכרונות מרוסקים,
שמיים אפורים.
כבדים.
אשכב דומם,
אניח להן
להתרוצץ,
בראשי הכואב
בליבי הדואב,
הן לא מרפות,
אשכב דומם.
אשכב.
דומם.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|