היא היתה שרועה לפני
יותר עלובה מהסדין המלוכלך
כתמים חומים על הבטן שלה
על השיניים, על המזרון, על המראה
היד רועדת קצת, עברו כבר שעתיים
מהכדור האחרון
בכוס שלי צהוב וקרח משקשק, שתי קוביות
תרופת האלים
פאר היצירה האנושית, במלוא
עליבותה
מבריקה ודביקה, שיער סבוך, כתום
לא חפוף
ואני רוכס את המוסר שלי
ומאפסן אותו לקצת זמן
מתחת לבטן שלי
אולי מחר יהיה טוב יותר. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.