ארבל הכרמלי / בין חסד למשנהו |
חולם אותך בלילה וחושק
ביום לפוגשך ולנשקך,
הלב הולם מבפנים
ומכין לך זר פרחים
לפעם הבאה שהחסד יעטפנו
ומר ליבנו - נשכחהו.
והיה החסד הניתן לנו במשורה
כאותו כד שמן של חנוכה
שהספיק, הספיק ומספיק...
גם את הדמיון להצית,
בין "חסד" אחד למשנהו,
בשביל "לגמור" בעצמנו.
15/09/02 ©
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|