ארבל הכרמלי / רק חכי לי! |
נצעד שלובי ידיים,
אצבע תחבוק יד שנגעה;
שחשה אותך בבשרי,
וברגליים נטולות משא
נעיף עלעלי תלתן לשמיים.
אחבק את גופך
והוא שיחכה לי
על סף ביתנו בין ערביים
ונגמע את מרחבי הזמן האבוד
בין השבילים ששכחנו.
המתיני לי עד אגיע
ואהיה לך לרוח
שנושפת בעורפך
אלי-לילה יורד
ללא עגלות עמוסות משכבר
אלא, רק בפרחי אהבה
שנגעו בנו במפתיע.
19/12/01 ©
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|