
צייר אחד שלא שמח בחלקו קם בבוקר ואמר: "אני לא רוצה יותר
להיות צייר, אני רוצה להיות משהו אחר!"
הלך הצייר לאופה, כי אי אפשר לחשוב על בטן ריקה.
בדרכו לשם, נזכר הצייר כמה הוא אוהב מאפים.
הוא ישב במאפיה וחשב כמה כיף יהיה לעבוד שם.
הצייר אמר: "אם האופה יסכים שאני אעבוד אתו, תהיה לי עבודה
חדשה".
הוא הלך לאופה ושאל: "אופה, אתה מסכים שאני אעבוד איתך?"
והאופה הסכים מייד.
לא עברו יותר משלושה חודשים והצייר עזב את האופה וחיפש עבודה
אחרת.
הלך הצייר, יצא לטייל בעיירה וראה כמה שהנגר נהנה. אז הוא שאל
אותו אם הוא מאושר בגלל העבודה והוא השיב לו כן.
אז הוא חשב לעצמו, אם הנגר מרוצה מעבודה הזאת, אז אולי גם אני
איהנה. שאל הצייר את הנגר: "אני יכול לעבוד איתך?" הנגר חשב
וחשב וחשב ובסוף הוא הסכים. לא עברו שלושה חודשים והוא עזב.
הוא עבר מעבודה לעבודה ובשום מקצוע הוא לא נשאר יותר משנה, כי
הוא לא שמח בחלקו.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.