[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







יצר הרע
/
לשכב עם אלוהים

אתגר.
זה מה שחיפשתי. הימים הפכו אפורים יותר ומשעממים יותר בכל רגע
ואפילו הסקס שהיה מושיעי בעת צרה היה חסר התרגשות. כמה כבר
אפשר לזיין. למרות מספר הבנות הרב ששכבתי איתם לא מצאתי סיפוק
אמיתי. בפעמים האחרונות אפילו לא טרחתי לספר לחברה כי כבר נמאס
להם לשמוע.
אני נשמע בן אדם ממש רע. אבל הזיווגים הללו לא נבעו משקר
ומרצון של אחד הצדדים ליותר משעה של הנאה. אני הרי נראה טוב
ובטח אלו ששכבו איתי לא עשו זאת בגלל האינטלקט שלי ובטח לא
בגלל כישורי הכתיבה שלי.
כמו כל אדם רציתי משהו שאין כמעט סיכוי להשיג, משימה אמיתית,
משהו שאפילו החברה לא יוכלו להתעלם ממנו. ואז הוא הזמין אותי
לשבת.... חבר שלי שלא דיברתי איתו כבר המון זמן. בחור שנראה
טוב, בלונדיני כזה. מרוב שיעמום נעניתי להצעה אפילו שהיה עליי
לנסוע כברת דרך ארוכה עד גוש קטיף. התנחלות.
הוא היה דתי ולי ציפתה הפתעה גדולה ומעניינת. שבת כשרה למהדרין
לבחור כמוני הייתה כמו קפיצה אל תוך מפלי הניאגרה.

אחרי ארוחת השבת המייגעת עם כל מגוון השירים יצאנו לבילוי של
יום שישי. סניף בני עקיבא היה עמוס חניכים נרגשים. מין ערבוביה
מטמטמת של בנים ובנות שמרגישים התגרות בחטא. ואז זה הכה בי, כל
כך ברור וכל הגיוני.
"שלומי, אני רוצה שתכיר לי את הילדה הכי דתייה בשבט שלכם"
אמרתי בכזה חיוך שגרם לו לחשד לא מוסווה בכלל."מה אתה זומם?
אין לך סיכוי פה, אל תחשוב על זה אפילו" המשפט הזה גרם לחיוך
שלי להתרחב עד כדי סכנת קריעה. "אני?! אני לא זומם כלום".
אחרי חמש דקות ראיתי אותה. קראו לה תרצה, שם שגרם לאיברים
הפנימיים שלי לרעוד אך למרות השם המזעזע היא הייתה לא רעה
בכלל. הזכירה קצת את מיכל ינאי.
העיניים שלנו התחברו מיד. ראיתי ניצוץ קטן בעיניה, שגרם לה
לבלבול וגמגום.
היא לא נגעה בבנים. אפילו ביד. משהו טהור ומאמין לבוש כל כך
הרבה בגדים שהשאירו הכל לדמיון.
הדמיון עבד קשה וכבר חיכיתי לרגע בו גם אני אצטרך לעבוד קשה
ולהוריד ממנה את כל הבגדים האלו.
"אתה בא?" שלומי קטע לי את הפנטזיה בשיאה. " הולכים לבית של
מיכל, ההורים שלה לא נמצאים"
אז הלכנו.
גם תרצה באה ולא הפסיקה לנעוץ בי עיניים. אני הייתי יותר
ממהופנט אליה. לא ראיתי בכלל מה קורה סביבי. דוסים ודוסות
ריכלו על כל העולם ואני לא שמעתי מילה. היא עלתה לקומה השנייה
כאילו מזמינה אותי. הכל היה קל ולכן גם קצת מאכזב.
חששותיי התבדו. למעלה בחדרה של מיכל התברר לי שהחלק הקשה עוד
לפני. היינו ממש קרובים אך כל פעם שניסיתי משהו היא נסוגה.
כאילו הייתה לה מין בבואה כזאת ליד הראש ואלוהים הופיע שם ואמר
בקול סמכותי "לא, תרצה, לא!" נאלצתי להפעיל את כל מה שלמדתי אי
פעם ולנסות דברים חדשים בו במקום. הרעפתי עליה מחמאות, סיממתי
אותה במילים. מנסה לברוח מעניין החטא ככל שניתן כשבפנים המילה
"חטא" מנצנצת כמו האורות של לאס וגאס. כל התחמקות גרמה לי
לרצות את תרצה עוד ועוד.
זה התחיל בקטן. נשיקה מתוקה שהייתה הראשונה שלה. שפתיים כה
בתולות, רועדות. העיניים שלה היו עצומות ונראה היה שהיא
באוויר. בזווית עיניי ראיתי מאחרי ראשה ארון ספרים עמוס ספרי
קודש שלא אמרו לי דבר מבחינה עניינית ואמרו לי הכל מבחינה
תשוקתית. בגדיה החלו להיזרק הצידה, מפקירה את עצמה לידיי,
פורקת עול, ערומה כחווה מסתכלת עליי בעיניים טהורות.
אל תוך עינייה יישרתי מבט רק כשהתחלתי להיות בתוכה. צללתי
עמוק פנימה. שם בפנים ראיתי מלאכים יושבים על ענן ומנגנים
בנבל. ריח משגע התפזר בכל החדר ולרגע פינטזתי אותה עם כנפיים
והילה מעל הראש.
היא התקרבה לגמור ובראשי צלילי נבל מרצדים מצד לצד בעוצמה
מתחזקת.
מהירות הניגון הייתה כקצב החדירות שלי וצעקותיה היו כשירה
שליוותה באופן מופתי את הצלילים.
מיתרי הנבל החלו להיקרע אחד אחרי השני עד למיתר האחרון בצליל
שנמשך והתאדה לאט לאט עד שלא נשמע.





שכבתי לידה עם סיגריה בזווית הפה. לידי על השידה היה מונח
תנ"ך. היא לא הוציאה מילה. כמו מלאך שנשרו לו הכנפיים היא נפלה
אל תהום התשוקה. ואני... היו לי טובים מאלו מבחינה פיזית אך מה
שהיה עם תרצה היה יותר משאפשר לתאר במלים. הרגשתי שהתחזקתי
ברוחניות, בפעם הראשונה בחיי הרגשתי קרוב לבורא... תרצה שעדיין
לא הבינה את מה שהיא עשתה הוציאה משפט אחד אפוף כולו בהילה
חלומית "אלוהים,זה היה טוב!".
חייכתי ואמרתי תודה למרות שידעתי שהיא לא התכוונה אליי.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
מי שאומר שלגנוב
זה כמו לקחת
סוכריה מתינוק,
כנראה אף פעם לא
לקח סוכריה
מתינוק


תרומה לבמה




בבמה מאז 9/11/01 2:32
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
יצר הרע

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה