אסף רבינר / שולח לרוח |
מחשבות והרהורים וחרטות.
רעיון קצר על מוות
מתערבב בתוך ראשי עם שאר זוטות.
אני שולח נשיקה לרוח,
במרדף אחר ההיא אשר ברחה.
דמעה קטנה וטיפתית בה משתלבת
על כן היא אדומה, חמה ומלוחה.
אני שולח בעיטה לרוח,
עצבים אוכלים לאט את הבשר.
חתול שחור נשקף מפני מראה נשברת
ומוותר על כל מה שאצלו נותר.
אני שולח חיבוקים לרוח,
לעטוף ולאהוב הם מבקשים.
מנסה לשוט מכאן אל הירח
אך המכשולים יותר מדי קשים.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|