דני שטרית / כאביי |
כגלים מתנפצים בי.
כאפלים באיים רחוקים
בלילות זרועי כוכבים.
כשהלילה חובק עצמו
ואני מתייסרת בי,
מייחלת לבוא השחר
כזריקת ארגעה
כאביי כמו גלים
במעטפת הים
כה רבים, מייסרים
והם מתנפצים בי
עד כלותי.
ואיך אשא?
ואין עצה
וכתפי הדלה
כמשאלה
מונחת לפניך
למנחה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|