|
ושם הכול נוסטלגיה
דבר לא זז 14 שנה
הזמן עומד מלכת
אותה חנות חלב בפינה
עצי ה"טופול" בעלי הריח הדביק גבהו כל כך
אוויר העיר החנוק
והשקט של כפר
בית הספר הישן
והגן שסביב
השטיח שעל הקיר
הליכלוך
וטעם הפטל
הפנים הזקנות
הקמטים הציורים בלחיים והדמעות הכחולות בעיניים
הכול חוזר
מזה 14 שנה
פיסת עצמי אינה עוזבת
1/8/06 |
|
|
אם אני אתה ואתה
אני ואני אני
ואתה אני ואני
אתה ואתה אתה
ואני אתה ואתה
אני
אז מי אתה?
ויותר חשוב, מי
אני?
החברה של זה
שמאשר את
הסלוגנים בתהייה
משמעותית לחייה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.