עדינו העצני / בושת רגבים |
אל רגבי אדמה מהם באתי,
כמו פרפר אל אש נמשך.
שם פורצים חיים ירוקים,
מתוק מן העז שבאוויר הצח.
בקרבי עולה בוערת,
אש בושת רגבים,
סודותיה שכחו בניה,
הפקירוה לזרים.
מה עוד לתת ולא נתתי,
ארץ, אדמה.
הגם דמי ביד אלו,
שאותי אלייך מבקשים להשיבה?
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|