חיים נוי / ואחר מחבק |
היא ליטפה פניו בוכייה וצוחקת,
נצמדה לגופו כולה מתרפקת.
זאת לא הבין וזאת לא ידע;
שאינו האחד עליו היא חשבה.
היה זה גם רגע, רגע של גמר,
באותו הרגע נפרדה מעבר.
האם נפרדה? שאלה את עצמה,
לא! היא ידעה תחזור חזרה.
תחזור חזרה אל נבכי העבר?
והלא ידעה! זה מת, מת מכבר.
ברם תחזור חזרה בלב מתפרק,
לחשוב על ההוא כשאחר מחבק!
23.6.69
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|