בבאך מצאתי לי רוגע
דוסטוייבסקי אותי הרתיע
עם פושקין בנשים נגעתי
לרמונטוב אותי הפתיע.
סולג'ניצין הכביד עלי
עם שייקספיר היה זה טרוף
על ביאליק שמתי עיניי
טולסטוי היה קצת חצוף.
שופן קצת מהיר מדי
לשוברט יש יציאות
אלכסנדר אותם לא הכיר
ובכל זאת כבש יבשות.
רק שניים אני מעריץ מאז
את לאונרדו דה וינצ'י
ואריסטו היקר לי מפז.
נכון שכולם כפנינים
על שרשרת אחת ארוכה,
רק אתם לי לומר יכולים:
האם דעתי עוד צלולה?
29.7.06
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.