|
בס"ד, תשס"ה - תשס"ו.
אתה יורה מילות סרק
מבלי לכוון.
אני לא שווה את להט
הקרב. רק עוד אימון
אחרון לפני האהבה
האמיתית.
ביננו שדה מוקשים.
כל צעד לא נכון...
אתה חייל ממושמע
בצבא הגנת הרגשות,
יורה אוטומטית ברגש
המסרב לפקודתך.
יש נפגעים מכוחותינו.
אנחנו נלחמים
על הזכות הבסיסית
לפגוע זה בזה.
אתה משחק מלוכלך,
ואני נלחמת כמו בחורה.
הניצחון הצפוי
מקהה מעט את להט
הקרב.
לצאת לדו-קרב
זה כמו לצאת איתך:
הכל מאוד רומנטי
עד שמישהו נפגע.
ובסוף תמיד נותרים,
צלקות מלחמה וזיכרונות
שלא מגלידים.
הייתי רוצה לחשוב
שרעש הקליע יידמה
למטח זקוקין די נור.
אך היריה המדויקת שלך
שורקת בתמימות
שיר שהיה של שנינו
ועתה מוודא הריגה.
|
|
|
למה מלך סיאם?
מה זה סיאם?
איפה זה בכלל?
תסלחו לי על
הבורות אבל אני
מכירה, מה,
אנטאליה? יוון?
קפריסין? עזבו
אתכם שטויות
סיאם! עוד ילד
יחשוב שזה אחד
מהתאומים
הסיאמיים...
טושטוש פונה
לאגודת התרבות
בארץ, אם ישנה
כזו... |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.