איזה כיף זה לצאת לטיולים שנתיים!
ככה הרגשתי כשהגעתי למקום הזה עם שניים מחבריי, זה היה במרכז
העיר ירושלים עלינו לבית דירות וההרגשה הייתה ממש כמו בטיול
שנתי, הם החליטו שהם רוצים ללכת לארגן משהו לאכול ולשתות, אני
החלטתי שאני נשארת לסדר קצת את הדברים שלנו בדירה החדשה.
פתחתי את הארונות הכל היה בסדר גמור, סידרתי ניקיתי והכל היה
יפה להפליא.
"קיבלת הודעה חדשה" צלצל לו הפלאפון שלי, לקח לי כמה דקות
להגיע אליו, וקראתי את ההודעה שלה, היא נמצאת בעיר, שמחתי כל
כך כבר כמה חודשים שלא התראינו, היא חברה מאוד קרובה, יודעת
עליי המון אבל היא נאלצה לעזוב את העיר לעיר אחרת אבל הנה היא
באה לביקור, כמובן שלא רק אותי היא באה לבקר, את כולם.
להיפגש איתה זה אומר להיפגש גם איתו... איתו שניסיתי לשכוח
ממנו כל כך הרבה זמן מאז כל מה שהיה בנינו... אם אפשר לקרוא
לזה "היה בינינו", היא אמרה שהיא תפגוש אותי מתחת לבית שלי יש
בית קפה אז שם נתראה.
אחרי שעה של ארגונים החלטתי שאני הולכת לפגוש אותה, הרי מי לא
רוצה להיפגש עם חברה טובה אחרי שהיא עוזבת את העיר ומשאירה
אותך לאנחות.
בעודי יורדת במדרגות קלטתי אותו, אחרי כל כך הרבה זמן שלא
התראינו הוא עלה עם חבר שלו, שגם אותו אני מכירה, כמובן בשביל
להיפגש עם החברה שעזבה את העיר, לראות אותו שוב זה לחזור אחורה
לכל הרגשות שהיו לכל מה שרציתי לומר לו ולא העזתי לומר לו אף
פעם, כי לא היה זמן לא היה תזמון לא התראינו כשהחלטתי מה אני
רוצה - אותו.
את כל האומץ שהיה בי כשחלף על פניי אמרתי לו "שלום לך קובי",
הוא חייך את החיוך שכל כך היה שלו "שלום לך הילה" המשיך ללמעלה
ואני המשכתי ללמטה.
המשיך בחייו המשיך בלעדיי לא אדע אם רצה בעבר או אפילו חשב
עליי בעבר בסוג לא של ידידה מעבר לכך...
נפרדים ולא ממשיכים לדבר, על מה שרציתי כל כך לומר לו אחרי כל
כך הרבה זמן שלא נפגשנו.
מהורהרת המשכתי ללמטה.
פניו, עיניו, חיוכו, דיבורו, תנועותיו, הליכתו הכל כל כך מתאים
אבל לא בשבילי...
הנה הרכבת.
היא נוסעת, כי אני פספסתי אותה ממזמן והוא עליה ממשיך לכיוון
אחר, לכיוון שאני לא אדע.

"Listen To Your Heart Before You Tell Him Goodbye"
Roxette
31/7/2006‭