יוווווווו אמא!!! למה דווקא עכשיו!?
אמא שלי תמיד, אבל תמיד מעצבנת אותי ברגעים הכי חשובים לי
בחיים, למשל, פעם כשניסיתי לדבר איתה על יעל, הכוסית מ-ח5 'היא
ישר שאלה איך היא נראית ואם היא עושה לי עיניים. הסברתי לה יפה
שזה לא שנות ה-60 ושהיום זה קצת יותר מודרני מאז. התחלנו לריב
כמובן, למה ציפיתי, אני הלכתי לחדר שלי והיא נשארה לאכול, היא
אמרה לי שאם עוד פעם אחת אני אתנהג ככה, אני יכול לשכוח
משיעורי הנגינה שהיא מממנת לי לבד, בכל זאת, היא "אם חד הורית"
וזה קצת קשה לה לפרנס את המשפחה לבד ועוד לממן לי שיעורי
גיטרה, לא צריך...! <אתנחתא> אופס, קצת גלשתי מהנושא. אניווי,
עכשיו כשאני בא לדבר איתה על זה שעוד שבוע יש לי יומולדת ואני
לא יודע אם להזמין את יעל, (שהיא שנה מתחתי) ליומולדת שלי, בכל
זאת אנחנו לא כ"כ מכירים אחד את השניה, אני יותר
אוהב אותה בסתר... אבל מה לעשות!? ככה זה עם הורים, הם אף פעם
לא מצליחים לעזור לך (לא בעינייני אהבה) ככה זה אצלי לפחות, הם
חושבים שזה שנות ה-70 ומציעים כל-מיני פתרונות שאף פעם לא
עובדים... אז מה אני אעשה? אה? מה אני אמור לעשות
עכשיו? אני יודע! נתקשר למיכל!
מממ... מיכל?
כן, היי, יש לי שאלה כזה... ממ, יעל, ח' 5, מכירה.? לא..?
אוקיי... ביי...
שיט. מה אני אעשה עכשיו?
אמאאאאאאאאאאאאאאאאאא אני צריך עזרה בלהחליט משהו...