שתיקה עצומה מתעופפת בחלל לא מוכר אפוף מסתורין
קול הרוח השורקת מתמזג עם צחוק מתגלגל של סלע מזדקן העומד איתן
תחת צבא כוכבים חמוש...
זכרון של שלווה ונגיעה רכה נראה אמיתי, מחפה על צרחה ששרה
בתוכי והידיעה של אוסף פרטים שנקרא המציאות נכבשת ע"י
התמימות.
נשר שחג מעל גן הפסלים מביט מלמעלה על אבן העומדת ליפול מצוק
הייאוש ובזיקית הבורחת מביתה... הוא תוקף אותה בעדינות
באהבה...
היא נפלה.
ושקט עכשיו, שקט בתוכי כשאתה איתי לא איתי...
ושקט עכשיו, שקט לי מדי כשאתה כאן לידי... |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.