|
אני הר געגועים;
את השיר האיטי הזה אני כותבת הברה-הברה
נשימה-נשימה.
ההר הנשאף הוא מחנק בקולותיו ומלותיי התפתלות דואבת.
'הביתה' היא מלת פלאים בגרוני הסדוק. הנה אני מאחרת
עודני הר געגועים / נשיפה-נשיפה הפסיעות חשוכות
השיר העצור מנמק את רטיבות דמותי, הנה אל ה -
א נ י הפועם. |
|
|
שלי, בדרום.
מתוך "101 דברים
ג'ינג'יים"
בהוצאת פאקינג
ג'ינג'י שאינו
חושף את
מקורותיו, בעיקר
כי החבר של שלי
נשמע מאוד
מאיים... |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.