| אני הר געגועים;את השיר האיטי הזה אני כותבת הברה-הברה
 נשימה-נשימה.
 ההר הנשאף הוא מחנק בקולותיו ומלותיי התפתלות דואבת.
 'הביתה' היא מלת פלאים בגרוני הסדוק. הנה אני מאחרת
 עודני הר געגועים / נשיפה-נשיפה הפסיעות חשוכות
 השיר העצור מנמק את רטיבות דמותי, הנה אל ה -
 א נ י  הפועם.
 | 
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.