[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







אהוד רטנר
/
יציאת מצרים

הסיטואציה: אב ובנו החייל -שחזר לחופשה- עושים קניות לחג הפסח
בסופרמרקט. המערכון, דיאלוג, מתרחש כשהם משוטטים עם העגלה,
מכניסים מדי פעם כל מיני מוצרים.


בן: אבא, תגיד, למה אנחנו בעצם חוגגים את פסח?
אב: תראה, בני ישראל היו במדבר 40 שנה לפני שהם הגיעו לישראל.
ולפני זה, הם היו במצרים; מה שנקרא, יציאת מצרים.

בן: 40 שנה? למה לקח להם כ"כ הרבה זמן?
הבן לוקח קופסת פופקורן למיקרוגל, בוחן אותה, ומכניס לעגלה.
אב: תראה, הם קיבלו בסוף את ארץ כנען. זה לא היה לחינם.
אלוהים חשב שזה לא יהיה נכון שהם יקבלו אותה בלי מאמץ, וחוץ
מזה, הוא רצה שרק מי שישרוד את המסע הזה ויוכיח את עצמו, ייכנס
לארץ המובטחת.

האב מניח את הקופסה חזרה במדף, ולוקח במקום תירס בשימורים.
בן: אז זה בעצם כמו גיבושון צבאי.
האב לוקח קופסה של חלב עמיד.
אב: אני חושב שיותר כמו מסע. אתה יודע, לך יש מסע כומתה, להם
היה מסע של יציאת מצרים. קיבלו בסוף ארץ.

הבן מחזיר למדף את קופסת החלב, לוקח מיכל של חלב רגיל.
בן: פששש... אחלה תמריץ. תגיד, כמה קילומטר זה יוצא 40 שנה?
זה המון זמן.

אב: לא יודע. אבל זה בטוח הרבה.
הבן לוקח קופסת חומוס.
בן: רגע, והיה להם מפקד והכל?
האב מחזיר את החומוס, לוקח חומוס בשימורים.
אב: בטח, משה!
בן: נכון, אני נזכר! והיה לו קשר, אהרון.
אב: בטח, אלא מה. משה היה מגמגם, אתה זוכר?
בן: מסכן אהרון. בטח תיזז כמו מטורף. תחשוב מה זה לרוץ למרחק
כזה קדימה ואחורה, להעביר הודעות.

האב לוקח 8 קופסאות של מצות
אב: אתה צודק. אבל תראה, מצד שני זה כבוד.
הבן מחזיר 6 קופסאות של מצות חזרה למדף.
בן: בטח! אני זוכר שבמסע-סמל שלי אני הייתי קשר. רגע,
ופק"לים, היו להם?

אב: אלא מה! אתה יודע מה זה לסחוב את ארון הברית? כולו מלא
חלקים מזהב! איזה משקל זה יוצא, 80 קילו?

בן: פששש... נכון, נכון. 4 אנשים סחבו אותו, אם אני לא
טועה.

הבן לוקח כמה צנצנות חזרת
אב: נכון. אבל זה היה חשוב.
האב לוקח צנצנות סחוג
בן: בטח. רגע, למה זה היה חשוב?
אב: זה היה כמו המ.ק. שלהם, קשר למבצעים.
הבן והאב נעצרים. הבן לוקח בטריות אנרג'ייזר
בן: מה, אלה שאומרים לאן ללכת?
האב מחזיר את הבטריות, ולוקח תוצרת דורסל
אב: בטח, את כל ההוראות קיבלו משם, מאלוהים. זה היה הקשר שלהם
איתו.

בן: רגע, אז זה עושה את אלוהים קמב"ץ?
הבן מחזיר את הבטריות תוצרת דורסל, לוקח אנרג'ייזר
אב: קצין מבצעים? הוא המפקד של המבצעים, לא?
בן: כן, זה הוא.
אב: אז המסקנה היא שאלוהים הוא קמב"ץ.

האב משאיר את הבטריות של אנרג'ייזר בעגלה, ומוסיף , בתנועה
מתלהבת חפיסות של כל מיני מוצרים שונים.
האב והבן שותקים וממשיכים ללכת עם העגלה לכיוון הקופה. לאחר כ
10 שניות בערך הם נעצרים בקופה.


בן: קמב"ץ, פששש... עושה בית זונות, הא?







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אני אחרון
הראשונים

המשורר הלאומי
החדש


תרומה לבמה




בבמה מאז 19/3/07 23:41
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אהוד רטנר

© 1998-2017 זכויות שמורות לבמה חדשה