שתי סירות מיטלטלות בלב ים.
שתי נקודות כל כך קטנות על העולם.
באחת אני יושב שמוט ראש, נרדם.
ושקט, מן הסתם.

שתי סירות מיטלטלות בלב ים.
שתי נקודות כל כך קטנות על העולם.
בשנייה את יושבת בגימור מושלם.
אני מביט נפעם.

כחול הים,
באופק רק מים,
נראה כמו נגמרים עם השמים.
ואני בינתיים,
מנסה לשלוח ידיים.

שתי סירות מיטלטלות בלב ים.
שתי נקודות לא חשובות על העולם.
את מפעילה מנועים העוגן מורם,
יוצאת לאי שם.

כחול הים,
באופק רק מים,
נראה כמו נגמרים עם השמים.
ואני בינתיים,
מנסה לחתור בידיים.

כחול הים,
באופק רק מים,
נראה כמו נגמרים לי השמים.
את מתרחקת עוד מטר... שניים.
ואני... מרים ידיים.