שתי סירות מיטלטלות בלב ים.
שתי נקודות כל כך קטנות על העולם.
באחת אני יושב שמוט ראש, נרדם.
ושקט, מן הסתם.
שתי סירות מיטלטלות בלב ים.
שתי נקודות כל כך קטנות על העולם.
בשנייה את יושבת בגימור מושלם.
אני מביט נפעם.
כחול הים,
באופק רק מים,
נראה כמו נגמרים עם השמים.
ואני בינתיים,
מנסה לשלוח ידיים.
שתי סירות מיטלטלות בלב ים.
שתי נקודות לא חשובות על העולם.
את מפעילה מנועים העוגן מורם,
יוצאת לאי שם.
כחול הים,
באופק רק מים,
נראה כמו נגמרים עם השמים.
ואני בינתיים,
מנסה לחתור בידיים.
כחול הים,
באופק רק מים,
נראה כמו נגמרים לי השמים.
את מתרחקת עוד מטר... שניים.
ואני... מרים ידיים. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.