מתוך מקום חשוך וקר מצאתי אותך
בחור עם חיוך של נשמה
עם אור בעיניים
וחיבוק שאומר אהבה
ככה מצאתי והכרתי אותך.

הפכת לחבר, לאהוב יקר.
אהבת בלי גבולות, בלי שאלות,
בלי שפיטה,
אהבת כמו שלא ידעו אלו שסביבך.
וכך כבשת לא רק את ליבי
אלא את לבבות כולם
את אלו שלמדו לאהוב אותך ולהעריץ כאדם.

דברנו על מה שהיה שלי ושלך
על השפה המשותפת שלנו
על קולנוע, מוזיקה ואהבה.
חלקנו חלומות וניסינו להגשים
את האהבה המשותפת שלנו למתנות החיים.

והנה החיים כמו סערה
לקחו לי אותך בלי הודעה
והותירו אותי שבורה,
מחפשת מילים,
דומעת בלי שליטה
רוצה אותך בחיים.


ואני מנסה לכעוס, לצעוק
למה? ואיך זה ייתכן
שעזבת ככה את הקן?
ואז אני שומעת את קולך
שאומר לי "אורינקה"
ובחצי חיוך אני נזכרת
עד כמה אהבת את החיים
עד כמה ניצלת את כול הרגעים.


בבית העלמין בכו לך המונים
שידעו אותך בדרכים שונות
וזכו להכיר בחור ישר, חבר טוב
שידע תמיד לתת ולאהוב.
וגם עכשיו כשאני בוכה
אני מודה לאל שפגשתי אותך.


נתת לי אהבה גדולה
חלקת עימי את הדרך שלך.
עברנו ביחד עליות ונפילות
אך תמיד עלינו ביחד במדרגות.
אני מתגעגעת ונזכרת
ונוצרת כול רגע ודקה
ומחכה ליום שבו אראה אותך.


ערן אהוב שלי ז"ל
לא חשבתי שלך אקדיש שירים.
לא חשבתי שלא אזכה לעוד חיבוק
לא חשבתי שלא אשמע עוד צחוק של שטות.
אבל את רגשותיי כלפיך ידעת,
את  הרגעים שלנו ביחד הרגשת
את אהבותייך הגשמת כמו שרצית
ולמדת בדרכך את החיים.

אוהב אותך לנצח, עכשיו ולעולמים.

אורינקה שלך.

מוקדש לערן טל ז"ל, אהוב, חבר וידיד שהלך לעולמו ביום א',
23/7/2006.