|
לא אבכה לך ארץ הלבנון
על מתייך,
יד לא אושיט
לנגב דמעות תנין.
כי קדמו
דמעות אמהותיי
מרוע אדמתך היונקת
לשדם של בניי.
לא אשלוף חרבי
מגופך השסוע
עד ייפול אחרון
ארזייך אפיים ארצה
ושקטת
ארבעים שנה מלפני.
י.ר |
|
|
"עד שסוף סוף
השתחררתי מהכלא,
תראו איך אנשים
קוראים לי! אני
מתבייש לצאת
מהבית... היה
עדיף שיקראו לי
"האוכל בתחת"!!!
"
(האופנובנק) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.