אני יושבת פה נזכרת

וזה קל להיזכר

אני יושבת לא רק חושבת

גם מרגישה

אני זוכרת איך בכיתי

שכאב לי, "די" צעקתי

אך אתה בשלך שוב מרביץ לי

אני זוכרת הכול כל-כך ברור.

קל להזכר בזכות אותו סימן ארור

הכול קורה שוב מחדש בראשי

ודמעות זולגות במורד לחיי.

אני גם זוכרת איך הם קמו

עמדו להגנתי

גרמו לי לחשוב לפחות הם לצידי

ואיך הגבוה נראה לי גיבור

ואיך חבר הטוב שלך רץ שם שיכור

והוא איתי נשאר עד הבוקר

"תעצמי את העיניים ותשכחי מהכול"

כך קולו הדהד בראשי.

ועכשיו הגיע הגמר הגדול.

כי גם הוא ניסה לנשק אותי.

חשבתי שאני חשה אהבה

אך כמו תמיד יוצא רק אכזבה

כי לפעמים קשה להבדיל

בין אהבה לשנאה

בכיתי את דמעותיי

ואז עצרתי לחשוב אם זה כדאי

והאחר אתמול רוצה להיות לי חבר

ואז בסוף כולכם שם יושבים

בריבוע המת

ומדברים על איך הזאתי

מהשכונה הסמוכה מטומטמת

אני יושבת פה וזוכרת

ואותך קל לזכור

כי השארת לי למזכרת

סימנים באדום סגול ושחור.