|
העיר המתה יפה בחוסר תנועתה
בשתיקתה
באדמה צחיחה שלא מצפה
לפרי תאותה
שרועה מפסגת הר
למרגלותיו
ידה חופנת אבנים קרות
שמתהפכות
מדי מאה שנה
העיר המתה והאישה החיה
הולכות בה לפרק זמן
קצר
ומחוץ לה בין שיחים ועצים
חסרי עלים ופרחים
דעתן איתנה לגמוע
מרחקים ומים רבים. |
|
|
בידי
בידי אני את
עצמי מלטפת
כי אתה כבר
משעמם לי את
הקרקפת
בידי אני מקלפת
שסק
חבל שזה מתחרז
רק עם רסק
בידי אני בעצמי
נוגעת
גונחת, צועקת,
גומרת ונרגעת
בידי אני את העט
לוקחת
וכותבת לבמה
שירים מהתחת |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.