היה יום שבת חמים וסתווי
עת יצאה הספינה לסיור שגרתי
גאה כמלח שבע תלאות שהסכין
חרטומה חותך את הים כסכין

אז נתן המפקד את פקודת המסע
וביד אמונה חיש ההגה הוסט
וגם הדולפינים הנאמנים
את הדרך פלסו בקפיצות וצפצופים

כך קרה שיצאה הספינה הזקנה
למסע אל-חזור לדרך אחרונה
ועל הסיפון הצוותים כדרכם
התייצבו לשגרת יומם

איש זאת לא חש אך ממש בה בעת
יצאה הצרעה - טילים נושאת
ולה הפקודה לא עוד כמו תמיד
את המשחתת יש להשמיד

המרחק ביניהן אז הלך ונסגר
מקריב ומולו העולה לעולה
ניתן האות והפור נגזר
והטיל הראשון יצא ועלה

עת פרצה האש בסיפון הרחב
נכנסו האנשים לעמדות קרב
כמעשיהם כל ראשון ושני
אך אז נשלח הטיל השני

ואיש לא ידע את הדרך לבחור
אם לפנים או לאחור
והתורן הרם הגא והעב
קרס וייפול שדוד על פניו

רגעו המים ונחו דומם
כחולים וזכים ואילמים בסודם
ועמוק במצולות טרופי הטילים
שקעו גיבורים חללים



טובעה
21 לאוקטובר 1967
עוד מעט 39 שנה


נכתב 1975