|
היה יום שבת חמים וסתווי
עת יצאה הספינה לסיור שגרתי
גאה כמלח שבע תלאות שהסכין
חרטומה חותך את הים כסכין
אז נתן המפקד את פקודת המסע
וביד אמונה חיש ההגה הוסט
וגם הדולפינים הנאמנים
את הדרך פלסו בקפיצות וצפצופים
כך קרה שיצאה הספינה הזקנה
למסע אל-חזור לדרך אחרונה
ועל הסיפון הצוותים כדרכם
התייצבו לשגרת יומם
איש זאת לא חש אך ממש בה בעת
יצאה הצרעה - טילים נושאת
ולה הפקודה לא עוד כמו תמיד
את המשחתת יש להשמיד
המרחק ביניהן אז הלך ונסגר
מקריב ומולו העולה לעולה
ניתן האות והפור נגזר
והטיל הראשון יצא ועלה
עת פרצה האש בסיפון הרחב
נכנסו האנשים לעמדות קרב
כמעשיהם כל ראשון ושני
אך אז נשלח הטיל השני
ואיש לא ידע את הדרך לבחור
אם לפנים או לאחור
והתורן הרם הגא והעב
קרס וייפול שדוד על פניו
רגעו המים ונחו דומם
כחולים וזכים ואילמים בסודם
ועמוק במצולות טרופי הטילים
שקעו גיבורים חללים
טובעה
21 לאוקטובר 1967
עוד מעט 39 שנה
נכתב 1975 |
|
|
כשאתה רואה
מישהו נועל את
המגפיים הגדולים
שלו, אתה יכול
להיות לגמרי
בטוח,שאיזו
הרפתקה עומדת
להתרחש.
ואני, כשאני
מריח דבש
והרפתקאות, אני
מתחיל לרעוד,
ותמיד מבקש
עוד.
-פו הדב |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.