שחר ברונטמן / בשקט שב |
בשיגרון השגרתי
ולו הייתי בתוכי
היה אולי, נשאר מעט
עצב. צר כלחם, מים קדושים
דרך כל הנקבים
הכוכבים מנצנצים
בפיצוצים מתפוצצים, כי
העננים זזים מהר
בפתרון השגרתי
בשקט, הייתי שב עכשיו, הביתה
בשקט שב אליך
בשקט שב אליך, בשקט שב
הכל נראה כבאור מועט
דגש על אור וצל
פגם ויופי ברם אין בו דופי
עשב רך כשד, כבטן
אישה חמה, מיטה קרה
בשקט, הייתי שב עכשיו, בשקט
הייתי שב אליך
בשקט שב אליך, בשקט שב.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|