מה שחשבתי שהיה, נגמר.
מחר אקום לבוקר
היוקד אלי מבעד לתריסים
מוגפים היטב, אשפשף את עיניי מעול הלילה,
ואז הלב שלי יפתח,
ייפתח אל הבוקר ואורו כמו פרח,
פרח לפני הקיץ הגדול והנורא.
אם חשבתי שהיה טוב, אולי טעיתי, ואולי
אמשיך עוד רגע לשפשף עיניי, בטרם
אגיש עצמי בעצימת עיניים אל עוד זרועות
פשוטות של עוד יום אכזרי ומשתוקק,
לפני הוא ילקק שפתיו, אחר כך
יפהק בזריחת עפעפיים שגם
אני רוצה ללמוד, לעמוד על הידיים כמו
פעם, לפני, מאז
חסרה לי אהבה כי מתעסקים בנפתולי
תכופות. אבל מה שחשבתי שהיה
נגמר - ואין מנוס ואין קינה. יש
רק עיניים עייפות. |
