תווי הפנים
שדהו, הכיצד?
הן עברו שתי מלחמות עולם.
ונזקפה להן אוזלת יד.
אני יושבת לידה,
היא מחזיקה ברגלי,
כמנסה להחליף גורלה בגורלי.
מחכה לתוצאות,
כמו למוות.
אני יושבת.
ליד ענטיקה.
מנסה להבין...
קשישה
חירשת,
אך רוצה לחיות עדיין...
עצוב לי,
וטוב לי בו בזמן
אני אוהבת אותם,
הזקנים,
הם מיוחדים,
ונדירים,
ונמלטים... |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.