ענבר לב / האור שבי |
בתקווה גדולה
להבתו היתה יפה
כאילו פייה רקדה בתוכה.
מעין שתיקה היתה
והיא בערה בתוך החושך שנוצר
משהו אדיר שלבי כבר החוויר.
המשיכה לבעור
והשעווה זלגה לה
ביופי טיפה אחר טיפה
והנר סרב לשתוק
כך דולקת לה נשמתי כשאני אתך
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|