יהושע רוזנברג / הידעת נעמי? |
עץ השסק בחצר
כבר מצהיב פרותיו,
ציפורים נוגסות
מלוא מקורן.
שוב פרחו בלובן
הפרחים בגדר
מפיצים שובל ניחוחם
לדבורים המוצצות מן הצוף.
מחדש מצטרפים הבולבולים
לתפילת הדרורים
על יופייה של בריאה.
שוב קולות ילדים משחקים
בגן המשחקים ממול,
זוג צעירים מטייל שלוב זרוע
ועל פניהם חיוך סתום
זכר לנשיקה ראשונה.
ואת אינך,
עיניך לא חוזות ביופי הזה.
ואני לבד
זכר נשיקה אחרונה
על שפתי.
גם אם אבקש
לא אמצא לי מנוח
אשר ייטב לי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|