אנשים אחרונים עוזבים
לוקחים פיסות צבע וצליל
העיניים נצמדות. ומרפות
שארית חום באצבעות
שמתחפרות בחול

רגע, לא, אל -

לבד
ערביים
ובין

אבל היית. היית!
איתי בנקודת החיבור שבין ים חול ושמים
קראנו: בשמך, בשמי
ושוב שקט
לבד