זריחה, פתחה את עיניי.
כדי לראות לראשונה בחיי,
מה קרה פה לפניי.

והלילה, הנהרות  יתייבשו.
לא בפעם הראשונה, נהרות יברחו.
מאות אלפי שנים בעתיד,
את עדיין תהיי שם, עידית.
מחפשת סימן חיים.
אז אל תלחמי בצד של הרעים.
תאמרי לי איך את מרגשה,
תאמרי לי איך ההרגשה?

את מתקרבת,
אבל אז, את מתרחקת.
שוב את מתקרבת,
אבל אז, את הולכת.

היא נוצרת, מתגלגלת ואז פולשת.
אם מישהו יצר אותה,
האחר יהרוס אותה.
ואת אינך טועה,
שואלת מה קרה לה, למי היא שייכת?
היא הייתה שייכת לי ולך, ולכל אחד שרצה בה.

ואת הולכת אחורנית,
אבל אז, חוזרת בשנית.
כמו אז, את הולכת אחורנית,
אבל אז, חוזרת אלי בשנית.