|
אדם יסודו מעפר / וסופו לעפר
בנפשו יביא לחמו / משול כחרס הנשבר
כחציר יבש וכציץ נובל / כצל עובר וכענן כלה
וכרוח נושבת וכאבק פורח / וכחלום יעוף
(מתוך הפיוט ונתנה תוקף)
כשהיית עוד כאן,
אמיתית,
בטרם היית כענן כלה,
היה חיוכך המשובב
מרפא לנפש עייפה ודאבה
לא תמונה מצהיבה באלבום.
כשהיית עדיין פה,
ממשית,
לפני שהיית כחלום יעוף,
היה אור תכול עינייך
חלון ללב מרגיש ואוהב,
לא שורה בשיר כיסופים.
כשהיית עדיין כה,
מוחשית
לפני שהיית כצל עובר,
היו מילותיך הבהירות
מעיין לשכל חריף ומבריק
לא אותיות פנינים במחברת נשכחה.
עכשיו,
כשנלקחת מעמדי,
כשהלכת כרוח נושבת,
פרחים, שלך הבאתי, קמלו
כחציר יבש וכציץ נובל,
נותרת את
זר זכרונות זהב. |
|
|
בלונדינית אחת
התקבלה לעבוד
בחברה הבונה
כבישים.
היא קיבלה משימה
לצבוע פס באמצע
הכביש.
בשעה הראשונה
היא צבעה 100
מטר.
בשעה השניה היא
צבעה 50 מטר
נוספים.
בשעה השלישית
היא צבעה עוד 20
מטר.
מנהל העבודה
ניגש אליה ושאל
אותה, "למה ככל
שהזמן עובר את
צובעת פחות
ופחות?"
"כי ככל שאני
מתקדמת יותר",
הסבירה לו
הבלונדיני, "ככה
לוקח לי יותר
זמן לחזור
לדלי..."
בלונדינית
בהכחשה |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.