|
לברקן
קוץ על שולחן
בכוון השעון
לקח את הזמן מראשי.
הוא כמעט ולא אנושי
צבעו כזריחה אביבית
על חוף ים בתולי
ורגל אדם מעולם
לא דרכה בחוף ים
בתולי.
לו היה החוף בשבילי
הייתי מרטיב בפי את החול
הייתי בונה בו ארמון
מתיישב
וצופה על צהוב שבראש הצוקים
ומי ים כחלחלים מטביעים
ועצים מזדקרים מזדקרים
צהובים.
וגם הייתי מוצץ לו ת'זין. |
|
|
שמתם לב כל
הסלוגניאדה הפכה
לשוק של
ארספואטיקה
אינטרוספקטיבית?
אחרי הכל, מדובר
באמנות
רפלקסיבית. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.