הייתי בשלשה מקומות
בשלשתם הייתי אוהב.
אחד היה בטעם קרמבו
כל-כך מתוק שלא יכלתי לדבר.
עשה לי שמש
מרח עלי טמטום דביק ומתקתק
מרח עלי חיוך ענק
מרח סירוב
עדין מחמיא ונומק
ואז הלך.
איננו.
שני היה מעט עתיק
חזק ומצוייד
נגע נמוך אבל נגע.
תקע אותי
מכל הכוונים
השכיב אותי ליקק פתח הלך.
שלישי היה ארכאולוגי
ארכיוני ונושן
רך מתוק ולבנבן
חילוף נוזלים משובח זכה מקום ראשון בנעימות
מקום שני ברלוונטיות.
היה בו עצב רב מדי למילה כל-כך קטנה.
נוזלי חלבון התערבבו ברקמות ריריות מגוונת
ועצב עם עצב
הדהד.
מה יכלתי לנקז בנפשי?
לאהוב? לחמול?
לרחם על עצמי?
לא יכלתי שלא.
וגם אם רציתי
לא יכלתי
לבכות.
הייתי בשלושה מקומות
בשלושתם הייתי אוהב
דימדמתי
נדמתי
דיממתי מהלב.
והיה גם מקום רביעי.
פעם היה מקום רביעי.
מוקדש לאיל, שאהב אותי בתוך החושך |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.