לו הייתה לי אפשרות בחירה,
הייתי רוצה להיוולד במאה שעברה.
להסתובב בקרינולינה, להיאסר במחוך,
חטובה לשבת בפינה, לחייך כל היום,
לשתוק ורק להראות יפה.
במחשבה שנייה - לא תודה.
לנשים טרם הייתה אז זכות הבחירה.
לא מקצוע לא פרנסה, רק עדי על צווארי גברים.
אות ראשון של מחאה - נשלחו לבתי משוגעים.
אז אם תהייה לי אפשרות בחירה
אני רוצה רק את המאה הבאה.
שיוון הזדמנויות - משכורת זהה,
רחיצת כלים - גם אני, גם אתה,
הולדת ילדים כמובן במבחנה,
בחיזורים פעילים אין שום אבחנה.
הבעיה היא כמובן שכמה שארצה וכמה שאחלום,
המצב יישאר כנראה אותו הדבר כמו היום. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.