שיר מהאלבום The Sound of Silent


Verse No. 1:
רק תגידי לי, מי היה מאמין,
שאחרי 18 שנים, אהיה אדם שמפנים,
אהיה אדם שלא מבין,
את ההבדל בין אהבה למין,
?למה אני זה שנדפק גם כשאני אמין,
כך אנ'לא יכול לחיות, כמה אידיוט אפשר להיות?,
אני חוזר לשטויות, לבעיות, לא לומד מטעויות,
לא מסיק ת'מסקנות הנכונות על בנות,
אז מי היה מאמין שיום אחד אני אסכים,
שאני זה שיתן לך ת'סכין,
ותדקרי אותי בגב,
כנראה הכל היה לשווא,
או שלא? - רגש מעורב,
שונא או מאוהב,
כבר לא יודע מה יהיה עכשיו,
אני רואה אותך איתו ונשבר, יש לי רצח בעיניים,
ליבי ניצת ונבער, אבל קשרו לי ת'ידיים,
אני כלוא במדבר, צמא אלייך כמו למים,
אך כל רגש נקבר, כי אני יודע שבינתיים,
לא יהיה שום דבר, זה עבר ונגמר,
מסרתי ת'כדור ואליי הוא לא חזר,
ואני שוב נשאר בודד, הזוי ומעורער.


פזמון:
מי היה מאמין שזה ככה?
ואת עוד שואלת עליי שאלות לפעמים,
איך מילינו ימים כך בזעם,
כבר אין לי הסבר מה עובר בי עמוק בפנים.
מי היה מאמין שזה ככה?
האם את חושבת יותר משניה לפעמים?
איך בילינו ימים כך כמו פעם,
כבר אין לי הסבר מה עובר בי עמוק בפנים.


Verse No. 2:
אל תגידי לי שאת מתגעגעת,
אל תגידי לי שבלעדיי את משתגעת,
בלעדיי את מרגישה שאת טובעת,
ושוב תגידי לי שאת עוד לא יודעת,
את אף פעם לא מודעת למה שאת עושה לי,
לא נפלא לי שהכל אצלך בנאלי רק אני הלא נורמאלי,
אני קורא לך ואת לא עונה לי,
אני עוזב אותך, את מחזיקה לי את היד,
אומרת לי שאת לא יכולה להישאר לבד,
האהבה מעוורת ולכן נראית כל כך מושלמת, אוהבת - לא אוהבת,
משחקים של ילדים, לא נשארו עלי כותרת -
- ראשית, זאת הגישה הנשית של עוד אישה מעשית,
תראי ילדה - מה עשית?
כבר לא אכפת לי, נמאס לי, הלוואי והייתי קצת יותר אפתי,
כי הנה אני באתי ונתתי את כולי,
יגעתי ויזעתי אבל כל מה שמצאתי פתאום נראה שולי,
זה לא נראה שולי כשהאמנתי שתהיי שלי,
"כי האמנתי, באמת שכן. אבל כנראה ביקשתי יותר מדי הא?"


פזמון:
מי היה מאמין שזה ככה?
ואת עוד שואלת עליי שאלות לפעמים,
איך מילינו ימים כך בזעם,
כבר אין לי הסבר מה עובר בי עמוק בפנים.
מי היה מאמין שזה ככה?
האם את חושבת יותר משניה לפעמים?
איך בילינו ימים כך כמו פעם,
כבר אין לי הסבר מה עובר בי עמוק בפנים.