New Stage - Go To Main Page

נועה מריון
/
לסערה שבחיי

מוקדש לזה שאני לא מפסיקה לחשוב עליו



שפתי רעדו,
ואילו הדמעות לא עצרו,
כאשר פי לחש הבטחת שווא.
הבטחה שהיתה צריכה לשמור אותי מכול רע.
רכנתי על ברכיי,
ונשאתי תפילה חרש,
בקשה, תחינה.
בקשה שתעזור ללב שלי להישאר שלם,
תחינה שתשמור את עיניי יבשות לעד,
תפילה שתגן עלי מהקור שבחוץ.
אבל ההבטחה לא החזיקה,
לא נשמרה.
היא הופרה ונגנזה כאילו מעולם לא נלחשה,
כאילו מעולם לא היתה לי סיבה ללחושה,
והכול בגלל שהוא נכנס לחיי בסערה.
סערה שקטה, אבל הרסנית שניפצה וטילטלה הכול בדרכה ,
היא עקרה את ליבי ממקומו ובלגאנה את מחשבותי,
השאירה אותי מבולבלת ומסוחררת.
אבל אותה סערה היא לא צפוי ואי אפשר לחזותה,
וכמו שהיא הגיעה כך היא גם הלכה,
והשאירה אותי לחשוב עליה, לרצות אותה, ולחלום עליה .
ובינתים עד שהיא תחזור, עד שהיא תופיע על אדמתי היבשה,
עד שהיא תחזור מאדמות אחרות הרחוקות ממני.
ואילו לי לא נשאר כלום חוץ מלחכות לה בציפיה ובהתרגשות,
לקראת הופעתה הבאה, לקראת ההיסחפות הבאה שלי איתה,
לקראת הרגע המיוחל,
הרגע שבו הוא יגיד לי שהוא הפסיק לנדוד,
שהוא נשאר על אדמתי, לסחרר רק אותי...



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 31/7/06 11:25
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
נועה מריון

© 1998-2025 זכויות שמורות לבמה חדשה