|
כל כמה זמן אני
עוצרת את רכבת הרגשות שלי
באיזו תחנה וחושבת
על האנשים שאני אוהבת
ופתאום אני רואה
שבדרך נאבדו לי כמה
שחלק חסרים ואני
מנסה לחשוב מה קרה
איך הם נעלמו
ואיך התרחקנו
וזה גורם לי להיות עצובה
למרות שבתחנות האלה אני מגלה
גם לעיתים
שיש נוסעים חדשים
שנוספו אל הרכבת אנשים
אבל המחשבה הזאת
יותר מפחידה
כי ככה אני מרגישה
שעל כל איש שנוסף
איכשהו איבדתי אחר
שכבר היה שם |
|
|
יום אחד משהוא
יעשה מכל זה
הרבה כסף,
וכשאני אומר
הרבה כסף אני
מדבר על
הרבה...
מינימום עשרים
שקל.
אביה האיום מגלה
את הפוטנציאל
הפיננסי העצום
שחבוי בממלכת
הסלוגנים. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.